מילון אונליין

  חיפוש ברשת      מילון      חיפוש בפורום

 

reproach – מילון אנגלי-עברי

Babylon English-Hebrewהורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
reproach
(פ') להאשים; לנזוף; לגנות
 
(ש"ע) האשמה; גערה

reproach – מילון אנגלי-אנגלי

Babylon Englishהורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
reproach
v. blame, accuse; reprove, rebuke, admonish; censure, condemn; cause discredit, cause disgrace
 
n. reproof, accusation, blame; act of admonishing, act of rebuking; cause for placing blame, cause for admonition

WordNet 2.0הורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
reproach

Noun
1. a mild rebuke or criticism; "words of reproach"
(hypernym) rebuke, reproof, reproval, reprehension, reprimand
(hyponym) self-reproach, self-reproof
2. disgrace or shame; "he brought reproach upon his family"
(hypernym) shame, disgrace, ignominy

Verb
1. express criticism towards; "The president reproached the general for his irresponsible behavior"
(synonym) upbraid
(hypernym) accuse, impeach, incriminate, criminate
(derivation) upbraider, reprover, reproacher, rebuker


Babylon English-Czechהורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
reproach
v. vytknout; obvinit
 
n. výtka; obvinění

Babylon English-Polishהורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
reproach
Czas. zarzucać; winić
 
Rzecz. zarzut; wymówka; bez zarzutu

Webster's Revised Unabridged Dictionary (1913)הורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
Reproach
(v.)
The act of reproaching; censure mingled with contempt; contumelious or opprobrious language toward any person; abusive reflections; as, severe reproach.
  
 
(v.)
An object of blame, censure, scorn, or derision.
  
 
(v.)
A cause of blame or censure; shame; disgrace.
  
 
(v. t.)
To come back to, or come home to, as a matter of blame; to bring shame or disgrace upon; to disgrace.
  
 
(v. t.)
To attribute blame to; to allege something disgraceful against; to charge with a fault; to censure severely or contemptuously; to upbraid.
  

Webster's Revised Unabridged Dictionary (1913), edited by Noah Porter. About




© 2007 מילון G בבילון אונליין - נתמך ע"י מילון בבילון 9