הזרימה הציטופלסמית של המיקוריזה מהירה בהרבה מאשר הלחץ האוסמטי הרגיל של השורשים ולכן המיקוריזה יכולה להעביר בין שורש לשורש מינרלים וחומרים חיוניים אחרים במהירות. המעבר של מינרלים עולה לפטרייה באנרגיה, כ"תשלום" הצמח מעביר לה סוכרים מהפוטוסינתזה ותוצרים אחרים כמו עמילן, ליפידים וחלבונים משורשי הצמח. כמו כן, הפטרייה מגנה על הצמח ממחלות ופתוגנים באדמה.

נהוג לחלק את המיקוריזות לשני סוגים עיקריים:
אקסומיקוריזות, שבהן הקורים אינם חודרים לשורשים אלא גדלים ברשת צפופה סביבם. מיקוריזות כאלו נפוצות באזורים ממוזגים, והן מגדילות את עמידותם של העצים בפני השינויים העונתיים.