שקל – מילון עברי-עברי
קל
(ת')
לא כבד, שמשקלו נמוך; לא קשה, פשוט, לא מורכב, לא מסובך, בנקל, נוח; מהיר, זריז, קליל
שקל
(ז')
שם מטבע, המטבע הישראלי, יחידת הכסף הנהוגה בישראל
(ז')
בעל-חיים טורף ממשפחת הכלבים, תן
(ז')
יחידת משקל קדומה למתכות, יחידת שקילה; תעודה לחברי ההסתדרות הציונית
להישקל
(פ')
להיות מובא בחשבון; להיבחן, להיבדק, להיות מוערך, להידון; להיות מושם על כף המאזניים, להימדד; לעמוד על משקל, למדוד את כובד הגוף
לשקול
(פ')
להביא בחשבון, לראות כאופציה; לעיין, לבחון, לבדוק, להעריך, לחשוב, להרהר, לדון, לחכוך בדעתו, להימלך בדעתו, לנסות להגיע לכלל החלטה; לשים על כף מאזניים, לקבוע משקל, למדוד כובד; להיות במשקל של-
שקל
שקל (ב
אכדית: šiqlu שיקלו) היא מידת משקל עתיקה או מטבע קדום, ומטבע ישראלי מודרני בעת החדשה. שמשמש ככסף.