שמים – מילון עברי-עברי
ים
(ז')
אגם, מקווה מים, אוקיינוס, ימה, מקור מים גדול
לשים
(פ')
להניח, למקם, להציב, להעמיד, להושיב, לקבוע, להשכיב, לשכן, לתת, להכניס, להשית, לאחסן, לתלות; לכסות, לעטות; לעשות, לגרום, להפוך; לערוך, לסדר, לארגן; לשבץ, לשלב, למנות, להפקיד
מים
(ז')
פרודה המכילה שני אטומי מימן ואטום חמצן, נוזל נפוץ ביותר, נוזל הגשם, נוזל הים, נוזל השתייה
שמים
(ז')
רקיע, כיפת השמים, משטח עליון מרוקע, דוק, מרומים, שחקים
שמי
(ש"ע)
מבני שם, מגזע שם בו נוח
שמים
ה
שמים מוגדרים בדרך כלל כמה שרואה אדם שנמצא באוויר הפתוח ומביט מעלה. כשמשתמשים במושג שמים בהקשר של
כדור הארץ, מתכוונים בדרך כלל לאזור שמעל פני האדמה, שצורתו כחצי כדור מעבר לאופק הנראה. אם מתכוונים לכלל מסת האוויר העוטפת את כדור הארץ (ללא התייחסות למיקומו של צופה מסוים) משתמשים בשם אטמוספירה. בהכללה של מושג זה ניתן להשתמש במושג שמים גם במקרה של כוכבי לכת אחרים שיש להם אטמוספירה.
