שיפה – מילון עברי-עברי
יפה
(ת')
נאה, נחמד; טוב, מעולה, נבחר, מובחר; מועיל, רצוי, ראוי, מקובל
לשיף (>>לשייף)
(פ')
ללטש, להחליק, ליישר, להקציע; להשחיז, לחדד; לשפשף, לגרד
לשפות (>>לְשַׁפּוֹת)
(פ')
לפצות, לשלם פיצויים, לתת פיצוי, לתקן המעוות, לגמול, לפייס, לרצות
לשפות (>>לִשְׁפּוֹת)
(פ')
להקציע, להשתמש במקצועה, לשייף, להחליק, ליישר, לשפשף, לגרד, לקרצף
שיפה
שיפה (Phloem)
שיפה, בבוטניקה, רקמות מובילות מוטמעים (תוצרי פוטוסינתזה), ובעיקר סוכרוז, מעלים ומאיברי אגירה, לשאר חלקי הצמח, שם הם משמשים כמקור להפקת אנרגיה בתהליך הנשימה התאית. המוטמעים מגיעים אל תאי השיפה מתאי המקור בתהליך הנקרא טעינה, והעברתם של המוטמעים...
