רציונליזם – מילון עברי-עברי
רציונליזם
(ז')
שכלתנות, שלטון השכל, הגיוניות, תבונה, ביסוס הגיוני, שיטה פילוסופית הגיונית
רציונליזם
רציונליזם (בעברית:
שכלתנות) הוא מונח בפילוסופיה שלו מספר משמעויות:
- רציונליזם היא התנהגות המקדמת את מטרותיו של האדם, המטרה אינה נקבעת בהכרח באופן מושכל, אולם המבחן הרציונלי בודק אם הפעולה שננקטה מקדמת את אותה מטרה או לא.
- הגישה העומדת בבסיס הפילוסופיה המערבית המודרנית, שעל-פיה כל התופעות בעולם ניתנות לתיאור ולהסבר באמצעות כללי הלוגיקה והדיאלקטיקה. גישה זו שוללת הסברים מיסטיים ועל-טבעיים, או לפחות דוחה אותם כבלתי-רלוונטיים. את הגישה הזאת נהוג לכנות - רציונליות.
- אסכולה בפילוסופיה המערבית הגורסת כי מותר ואף צריך להניח קיומן של ישויות, תופעות וידע באמצעות היקשים לוגיים המתבססים על ידע קיים בצורה א-פריורית. מקובל לראות באסכולה הזאת אסכולה מנוגדת לאמפיריציזם, שעל-פיו מותר להניח קיומן של ישויות ותופעות רק על-פי התנסות ישירה. אסכולת הרציונליזם גורסת גם כי חלק מהידע שיש לאדם הוא מולד, וזאת בניגוד לאסכולת האמפיריציזם שעל-פיה כל הידע נלמד מן הניסיון.
רציונליזם (Rationalism)
רציונליזם (לטינית: ratio, חשיבה הגיונית), גישה פילוסופית הגורסת כי התבונה האנושית לבדה מסוגלת להשיג אמת אובייקטיבית. בתורת ההכרה הרציונליסטית מוצגת התבונה כמקור של אמיתות ודאיות ("אידיאות מוּלדות"), להבדיל מנתוני החושים, הנתפסים כלא-הכרחיים או...
