בזמנים עתיקים ובימי הביניים, הדקדוק נחשב לשימוש נכון בשפה דרך למידה וביקורת על מודלים ספרותיים; דיאלקטיקה נחשבה להמצאת ובחינת ידע חדש דרך תהליך של שאילת שאלות ומתן תשובות; ורטוריקה נחשבה לשכנוע הציבור ומסגרות פוליטיות כגון אסיפות ובתי משפט. לכן, הרטוריקה ידועה בהצלחתה בחברות פתוחות ודמוקרטיות עם זכויות של חופש הדיבור וחופש ההתארגנות.