קרח – מילון עברי-עברי

Babylon Hebrew Thesaurus

קרח

(ז') מים קפואים, מים במצב מוצק, שלג, קור, קרה, כפור

להקריח

(פ') להתקרח, להיעשות קירח, לקבל קרחת, לסבול מנשירת שער, לאבד את שער הראש

להתקרח

(פ') להקריח, להיעשות קירח, לקבל קרחת, לסבול מנשירת שער, לאבד את שער הראש; להתערטל, להיחשף, להיעשות ריק (מעצים וכו'), להיעשות עירום, להפוך לקרחת יער

קרח (>>קירח)

(ת'/ש"ע) חסר שערות, שקרקפתו חשופה, בעל קרחת; חשוף, עירום, גלוי, מגולה, מופשט, מעורטל

Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשית

קורח

קֹרַח הוא דמות מקראית, שחלק על דרך הנהגתם של משה ואהרון, ולבסוף נבלע באדמה. סיפורו מופיע בספר במדבר, פרקים -, בפרשה הנקראת על שמו.

קרח – מילון עברי-אנגלי