מערכות אקולוגיות וסביבות בריאות מספקות סחורות ושירותים חיוניים לבני האדם וליצורים חיים אחרים. יש שתי דרכים עיקריות לצמצם את הפגיעה שפוגעים בני האדם במערכות האקולוגיות ולשפר את השירותים שהם מקבלים מהן. הראשונה היא ניהול סביבתי (environmental management). גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחומי מדעי כדור הארץ, מדעי הסביבה והביולוגיה של שמירת הטבע (conservation biology). השנייה היא ניהול הצריכה של האנושות. גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחום הכלכלה. ההשלכות החברתיות והאקולוגיות של הפעילות הכלכלית יוצרות נקודות השקה בין הכלכלה ובין הקיימות. כלכלה של קיימות היא כלכלה אקולוגית שמשולבים בה היבטים חברתיים, תרבותיים, בריאותיים ופיננסיים.

צעידה לקראת קיימות היא גם אתגר חברתי שמעורבים בו חוקים לאומיים ובינלאומיים, תכנון עירוני, תחבורה בת קיימה, סגנון חיים מקומי ואישי וצרכנות אתית. אפשר לעשות שינויים בתחומים רבים של החיים לטובת הקיימות: בצורת המגורים (למשל, כפרים אקולוגיים וערים בנות קיימא), בדרך ההסתכלות על מגזרים כלכליים ועל פרקטיקות מקצועיות (פרמקלצ'ר, חקלאות בת קיימא, בנייה ירוקה), בפיתוח מדעי של טכנולוגיות חדשות (אנרגיה מתחדשת), ובסגנון החיים האישי (למשל, קניה של מוצרי יד שנייה או השכרת ושכירת מוצרים).