קביה – מילון עברי-עברי
קב
(ז')
רגל תותבת, פרוטזה, משענת גבוהה, כלונס, מקל, הליכון, תוספת ארוכה לרגל
קביה
(ז')
חזיר-ים, שרקן, חיית-בית מכרסמת קטנה
קביה
קביה (ידועה בעברית גם בשמות
חזיר ים או
שרקן; שם מדעי: Cavia porcellus),
מכרסם בינוני, אוכל כול, שמוצאו מהאזור שמצפון לנהר האמזונס באמריקה הדרומית. היא הובאה לאירופה לראשונה על ידי הספרדים בזמן כיבוש פרו בשנת 1532. כיום היא נפוצה בכל העולם כחיית מחמד וכחיית מעבדה. היא פעילה בעיקר בלילה, וביום היא מסתתרת ואוכלת. תוחלת חייה של הקביה היא 5-6 שנים (בשבי), אך יכולה להאריך חיים עד 8 שנים ואף יותר מכך.
קבייה (Cavia)
קבייה (נקרא גם חזיר-ים או שרקן בשל השריקה שהוא משמיע), סוג יונק במשפחת הקבייה (Caviidae), בסדרת המכרסמים. בסוג ידועים 10 מינים, הנפוצים באמריקה הדרומית. הקבייה בוית טרם ימי האינקה (במאה ה-15), והובא לאירופה תקופה קצרה אחרי ההשתלטות האירופית...
