צבא – מילון עברי-עברי
צבא
(ז')
כוחות-מזוינים, חילות הים והיבשה, גיס, גייסות, לוחמים, חיילים, אנשי-מלחמה, חיל, מחנה; קהל רב, המון, ציבור גדול
(ז')
המון, קהל-רב, עדה, חבורה, להקה, צפיפות; ריבוי, שפע; גיוס, שירות-חובה, שירות-ציבורי
צבי
(ז')
בהמה טהורה בעלת קרניים וקלת רגליים, אייל; סמל לזריזות וקלות רגליים; עלם יפה, גבר
לצבוא
(פ')
להתאסף, להתקהל, להתכנס, להתקבץ, להיוועד, להזדמן יחד; לצאת למלחמה, להסתער, לתקוף, להתנפל
להצביא
(פ')
לפקד, לעמוד בראש, לשלוט; לגייס, לקרוא לשירות, לאסוף, לקבץ, להקהיל, לכנס, לרכז, לזמן
צבא
צבא, נקרא גם
כוחות מזוינים, הוא ארגון המאגד את סך הכוחות ה
לוחמים במדינה וכפוף לישות מדינית כלשהי. ברוב המשטרים הדמוקרטיים התארגנות שכזו ממוסדת בחוק, והיא כפופה להחלטות הממשל הנבחר. בדרך כלל, הצבא מחזיק במונופול על שימוש בנשק כבד במדינה, ועיקר פעילותו היא לוחמה והאימון לקראתה.
צבא
B: התאסף, התקהל
לשימוש חופשי; דצמבר 2008
