פשיטה – מילון עברי-עברי
פשיטה
(נ')
הסתערות, התנפלות, חדירה, פלישה, חבלה, הטרדה; התרחבות, הגדלה, הרחבה, הארכה, מתיחה, התפשטות
(נ')
קיבוץ נדבות, קבצנות; התרחבות, התפשטות, שליחה, הושטה, יישור, מתיחה, השתרעות
(נ')
הסרה, הורדה, קילוף, חליצה, גילוי, התפשטות, התערטלות
פשיטה
פשיטה היא צורת קרב שתכליתה תפיסת שטח אויב לזמן קצר תוך ניצול גורם ה
הפתעה, בדרך כלל תוך פגיעה בכוחותיו או במתקניו. משך ההחזקה הקצר בשטח מונע החשת תגבורת על ידי האויב, תגבורת שתסכן את היתרון הטקטי של הכוח הפושט. הכוח הפושט אינו מתעתד להחזיק בשטח לזמן ארוך: במבצע רביב, לדוגמה, משך זמן השהייה הכולל של הכוח היה כעשר שעות. בפשיטה כמעט תמיד, ניתן להגיע לנקודות התורפה ולעורף האויב, מה שבדרך כלל לא מתאפשר תמיד בצורות הקרב האחרות.