משטר עריצות הוא שלטון של אדם יחיד (עריץ) העומד בראש קבוצה מצומצמת יחסית שכופה את עצמה על השלטון ועולה בדרך כלל מתוך מצב של חוסר סדר במדינה. העריצות יוצרת סביבה מנגנוני הגנה שנאמנים לשלטון ותלויים בו, והשליט משתמש בהם כדי לזרוע טרור ופחד וכך להביא לצייתנות העם. לעריצות אין אידאולוגיה מסודרת, אך היא מתקיימת על ידי הפעלת מנגנונים פסיכולוגים רבי עצמה כשהעריצים מציגים את עצמם כמגנים על העם מפני סכנה קיומית שאורבת למדינה אותה השליט הודף, בניגוד למשטר טוטליטרי לעריצות יש תמיכה נמוכה מאוד בעם והעריץ משליט את עצמו בכוח ובעזרת תלות נפשית קשה מאוד: מצד אחד טרור ופחד, מצד שני העריץ לכאורה מגן על העם מפני סכנה גדולה בהרבה אותה הוא יכול לעצור בשל כוחו הבלתי מוגבל. דוגמאות למשטרי עריצות בעבר ובהווה: מועמר קדאפי, בשאר אל אסד, סאדם חוסיין, החונטה הצבאית במיאנמר, עומר אל-בשיר בסודאן, אלכסנדר לוקשנקו בבלארוס, רוברט מוגאבה בזימבבואה, ספרמורט ניאזוב בטורקמניסטן, אסלאם קרימוב באוזבקיסטן, אידי אמין באוגנדה, סלובודן מילושביץ' בסרביה החונטות הצבאיות בדרום אמריקה בשנות השבעים והשמונים.