סיד – מילון עברי-עברי
מסויד
(פ')
צבוע בסיד, משוח בסיד, מטויח, צבוע לבן, צבוע, משופץ ע"י סייד, מרוח, משוח בצבע, מצופה
סיד
(ז')
צבע לבן, גיר שרוף, נוזל לבן לצביעת בתים; טיח, גבס, מלט לבן
להסתיד (>>להסתייד)
(פ')
לעבור הסתיידות, להתקשות, להיסתם ע"י משקעים סידניים, לסבול מסקלרוזה, לסבול מטרשת
לסייד (>>סיד)
(פ')
לצבוע במי-סיד, למשוח בסיד, לצבוע בלבן, לצבוע, להטיח, לטייח, למשוח בצבע, לשפץ קירות
סיד (>>סייד)
(ז')
צובע בסיד, עוסק בסיוד; טייח
סיד
סיד (באנגלית:
CaO ;
Calcium oxide) הוא
תרכובת המכילה סידן (Ca) וחמצן (O). סימנו הכימי הוא CaO ומסתו המולקולרית היא 56.0774 amu. צבעו לבן. הסידן מותך בטמפרטורה 2572 °C ומורתח ב-2850 מעלות °C. בטמפרטורת החדר הסיד הוא גבישי, מאכל ואלקלי.
סיד, אל (Cid, El)
אל סיד (1043 - 1099), כינויו של רודריגו דיאס דה ויוור (Rodrigo Díaz de Vivar) מצביא ספרדי שהפך לאגדה בתרבות ארצו וסמל לדמותו של האביר. מקור הכינוי במילה הערבית "סייד" - אדון. כינויו המלא היה אל סיד קמפאדור - האדון האלוף.
אל סיד נולד...
סיד
Lime
