נפח – מילון עברי-עברי
להתנפח
(פ')
לתפוח, לצבות, להיעשות נפוח; להיעשות מנופח, להתמלא אוויר; להשמין; לגדול, לעלות; להתרברב
לנפח
(פ')
למלא באוויר דחוס; להתפיח; לגרום נפיחות; להגדיל, להעלות; להפריז בחשיבות; לגרום השמנה
נפח
(ז')
תכולה, תפוסה, קיבול, כושר קיבול, תפיסת מקום בחלל, גודל ביחידות מעוקבות
(ז')
חרש-ברזל, עוסק בנפחות, מפרזל, מתקין כלי ברזל, עובד מתכת, מעבד מתכות, מעבד ברזל
(פ')
נשף, פלט אוויר, הזרים אוויר, השיב (רוח), הפיח, הוציא אוויר
נופח (>>נֻפַּח)
(פ')
מולא באוויר דחוס; הותפח; נעשה נפוח; הוגדל, הועלה; הפריזו בחשיבותו, איבד פרופורציה
לנפח (>>ניפח)
(פ')
למלא באוויר דחוס; להתפיח; לגרום נפיחות; להגדיל, להעלות; להפריז בחשיבות; לגרום השמנה
נפח
הנפח של קובייה בעלת אורך צלע הוא
. את הנפח של גופים מסובכים יותר אפשר לחשב באמצעות "שיטת המיצוי" שהמציא ארכימדס, שעל-פיה מחלקים את הגוף למרכיבים
אינפיניטסימליים שנפחם ידוע, ומחברים את הנפחים. מנקודת מבט מודרנית, זוהי אינטגרציה נפחית על הגוף.
