נגב – מילון עברי-עברי
נגב
(ש"ע)
דרום, צד דרום; חבל-ארץ דרומי במדינת ישראל, אזור מדברי בדרום מדינת ישראל
לנגב
(פ')
לייבש, להסיר, לקנח, להספיג, למחוט, לנקות, להעביר סמרטוט, לשפשף במגבת, לאבק; לאכול חומוס
להתנגב
(פ')
לנגב עצמו, להתייבש, לשפשף עצמו במגבת, להסיר מעצמו רטיבות, להספיג עצמו
נוגב
(פ')
יובש, הוסר, קונח, נוקה, נמחט, נמחה, הוספג, שופשף במגבת, הועבר עליו סמרטוט; נאכל (חומוס)
לנגב (>>ניגב)
(פ')
לייבש, להסיר, לקנח, להספיג, למחוט, לנקות, להעביר סמרטוט, לשפשף במגבת, לאבק; לאכול חומוס
נגב
נגב (Negev)
נגב, האזור הדרומי של ארץ-ישראל. צורתו צורת משולש, שבסיסו בצפון וקודקודו בדרום. צלעותיו: במזרח - בקעת הערבה, במערב - סיני (קו אל-עריש-אילת), בצפון - מישור החוף הדרומי, הרי יהודה ומדבר יהודה. בקצהו הדרומי - מפרץ אילת.
השם נגב בא מלשון...