לעתים מתייחסים במושג מרקם גם לפני שטח דו ממדיים הצבועים בתבניות חזרתיות. מרקמים דו ממדיים נקראים מרקמים מדומים והם מחקים מרקמים תלת ממדיים טבעיים ויוצרים אשליה של מרקם, כמו למשל פורמייקה המחקה מרקם של עץ. מרקם זה כמו מרקמים אחרים יתואר לרוב במאפיינים הנוגעים לחוש המישוש, כמו רך, עדין וחלק לעומת קשה, גס ומחוספס. חוש המישוש אינו פועל במרקמים דו ממדיים, אלא חוש הראייה, והזיכרון האישי העולה בנו מחוויות קודמות.

השימוש במושג מרקם יכול להיות מושאל לתחומים אחרים, תוך שינוי מהותי בהגדרת החלקיקים של האובייקט היוצרים את מרקמו. למשל, בתיאור המרקם העירוני אין מדובר בצורות זעירות, אלא במבנים, כבישים ושטחים פתוחים, וכן במאפיינים שאינם מוחשיים. בנוסף לחוש הראייה והזכרונות האישיים המופעלים בתפיסת המרקם העירוני, מופעלת גם תחושת החלל המושפעת מהממדים השונים של העיר וממאפיינים נוספים. בתיאור המרקם במוזיקה אין מדובר בחלקיקים מוחשיים כלל, אלא בצלילים מופשטים המרכיבים את המוזיקה.