מלך – מילון עברי-עברי
מלך
(ז')
שליט, שליט עליון, ראש מדינה בירושה, קיסר, מונרך, אימפרטור, עריץ, רודן; ראש וראשון
להימלך
(פ')
לחשוב שנית, לשקול, לעיין, לדון, לחזור בו, להתחרט, להינחם; להיוועץ, לבקש עצה, להתייעץ
להמליך
(פ')
להכתיר, להושיב בכס המלכות, להפוך למלך, להפוך למלכה, להעלות לשלטון, לשים כתר לראש-
למלוך
(פ')
לשלוט, למשול, להיות מלך, לשבת בכס מלכות, להנהיג, לאחוז ברסן השלטון, לרדות, להטיל מרות
הומלך
(פ')
הוכתר למלך, הושב בכס המלכות, הפך למלך, נעשה מלך, הועלה לשלטון, הושם כתר לראשו
מלך
מולך
מֹלֶךְ הוא מונח המופיע במקרא בהקשר לפולחן אלילי הכרוך ב"העברת הבנים באש" - על פי הפירוש המקובל, הכוונה לקרבן אדם. לפי הגישה הרווחת במחקר, מולך הוא שמו או כינויו של האל שלכבודו נערך פולחן זה; לדעה אחרת, זהו מונח המתייחס לאופן ביצוע הפולחן. בנוסף לאזכורים בהקשר פולחני זה, השם מֹלֶךְ נזכר פעם יחידה במקרא כשמו של אלוהי העמונים, המכונה במקום אחר גם מִלְכֹּם. הפרשנות המסורתית מזהה אל זה עם האל שלכבודו נערך פולחן המולך; במחקר יש חילוקי דעות בנוגע לזיהוי זה. יש פרשני מקרא שמייחסים את ההקרבה לאל יהוה, ויש לקרוא מלך ולא מולך. שמות דומים לשם מולך, הגזורים כנראה מה
שורש השמי-מערבי מל"ך, מתועדים כשמות של ישויות אלוהיות במזרח הקדום, וקיימות סברות שונות הקושרות אותן אל המולך.