מחוש – מילון עברי-עברי
חוש
(ז')
רגש, גירוי, הרגשה, דחף, אינסטינקט, יצר מולד, תחושה, רגישות, תפיסה
מיחוש
(ז')
כאב, גירוד, מכאוב, סבל, ייסורים, הטרדה, הפרעה, תחושה, אי נוחות
מחוש
(ז')
חיישן, איבר חוש, איבר חישה, מוט חישה, אנטנה
מחוש (>>מיחוש)
(ז')
כאב, גירוד, מכאוב, סבל, ייסורים, הטרדה, הפרעה, תחושה, אי נוחות
מחוש
מָחוֹשׁ או
אנטנה (ברבים:
מְחושִׁים) הם זוג
איברי-חישה המחוברים לראשם של פרוקי-רגליים למעט בעלי כליצרות וקדַמזְנבאים (Protura). חריג נוסף הם הסרטנאים, אשר אצלם כל זוג חיישנים מחולק לשני ענפים. בדרך כלל יוצאים המחושים מהראש ונמתחים קדימה. המחושים מהווים איברים חושיים, אולם סוג החוש והאופן שבו הקליטה עובדת אינו זהה אצל כל הקבוצות, ולעתים אף אינו ברור כלל. חושים אפשריים הם בדרך כלל חוש המישוש, טמפרטורה, רטט (צלילים), ובעיקר חוש הריח או הטעם.
