מגנט – מילון עברי-עברי
מגנט
(ז')
אבן שואבת, גוף המושך אליו ברזל, גוף היוצר סביבו שדה מגנטי
להתמגנט
(פ')
לעבור מגנוט, להיעשות מגנטי, להיעשות ממוגנט, לקבל תכונות מגנטיות, להפוך למגנט
למגנט
(פ')
לבצע מגנוט, להפוך למגנטי, להפוך לממוגנט, להקנות תכונות מגנטיות, להפוך למגנט
מוגנט
(פ')
עבר מגנוט, נעשה מגנטי, נעשה ממוגנט, קיבל תכונות מגנטיות, הפך למגנט
מגנט
מגנט, או מגנט קבוע, הוא גוף או חפץ בעל
שדה מגנטי. הוא נקרא על שם המקום בו נתגלה: היוונים הקדמונים מצאו בקרבת העיר 'מגנסיה' מחצב המושך אליו ברזל, וקראו לו משום כך ביוונית מגנס.
