עם הגעת האירופאים לניו זילנד במאה ה-17, חלו שינויים מרחיקי לכת באורח החיים של המאורים. הם אמצו בהדרגה היבטים רבים ממנהגיהם של החברה המערבית ותרבותה. היחסים בין המאורים למתיישבים הלבנים, היו בתחילה ידידותיים. בשנת 1840 נחתם הסכם ואיטנגי (Treaty of Waitangi), בין נציגי הממשל הבריטי בניו זילנד לבין מנהיגי השבטים המאורים מכל רחבי המדינה, שבו הוכרזה ניו זילנד כמושבה בריטית, ונקבעו זכויותיהם של המאורים ובעלותם על השטחים שבהם ישבו. ההסכם כובד לזמן קצר ובשנת 1845 החלה סדרת קרבות שנמשכה לסירוגין עד שנת 1872, בין המתיישבים האירופים (פקאהה Pakeha) לבין השבטים המאורים, בנוגע לשליטה על הקרקעות. כיום המאורים נחשבים כמיעוט בניו זילנד.

השפה המאורית היא שפה פולינזית הקרובה לשפה המדוברת בטהיטי, בהוואי ובאיים אחרים ממזרח לסמואה בדרום האוקיינוס השקט. השם "מאורי" משמעותו "רגיל" במאורית.