כתר – מילון עברי-עברי
כתר
(ז')
מלוכה, מונרכיה, שלטון, שררה, שרביט, הנהגה, ממשל, משטר, מרות, רם מעלה, תואר; נזר, עטרה, זר, כותרת
(ז')
(באסטרונומיה) עטרה, הילה, אורה, נוגה, קרינה, טבעת אור
(ז')
ציפוי לשן, תחליף לשן
(ז')
מטבע, קרונה (במדינות סקנדינביה), פלורין (בהולנד)
הוכתר
(פ')
הומלך, הושם כתר לראשו, הוכרז כמלך; קיבל תואר, קיבל דרגה; כונה, זכה בתואר, הוכרז עליו
להכתיר
(פ')
להמליך, להפוך למלך, לשים כתר לראש-; להעניק תואר, להעניק דרגה; לזכות בתואר, לכנות
לכתר
(פ')
להקיף, לצור, לשים מצור, לאגף, לסובב, לסגור על-
לתור
(פ')
לסייר, לתייר, לטייל, לבקר, לנסוע, לראות אתרים, להתבונן, לבחון; לערוך תצפית, לחפש, לבלוש, לרגל; לחקור, לדרוש
כותר (>>כֻּתַּר)
(פ')
הוקף, צרו עליו, הושם עליו מצור, אוגף, סגרו עליו
לכתר (>>כיתר)
(פ')
להקיף, לצור, לשים מצור, לאגף, לסובב, לסגור על-
תר'
תרגיל, שאלה, בעיה, עבודה
תרגום, פירוש, ביאור, העברה משפה לשפה, העתק, פענוח
תרגם, פירש, ביאר, העביר משפה לשפה, העתיק, פענח
כתר
כתר
השראת השורש על המדרגה, נקרא בשם כתר, מלשון מכתיר, שפירושו מסבב, להיותו הזך יותר מכל המדרגה, ונמצא משום זה, מסבב על הפרצוף כולו ממעל לו. (תע''ס חלק ב'). היא הספירה הראשונה של הע''ס. ויש הרבה בחינות ''כתר'', כמ''ש. (תע''ס חלק ג').
