כס – מילון עברי-עברי
לכסות (>>לְכַסּוֹת)
(פ')
לשים כיסוי, לשים שמיכה, לכרבל, לפרוש מעל-, לעטוף, להליט, לצפות, לעטות, להלביש, לחבוש; להקיף, לכלול, להכיל, למצות; לעבור (מרחק) ; לדאוג שיהיה כיסוי, לשלם הוצאות, לתת סכום כסף כנגד-
כוסה
(פ')
הושם עליו כיסוי, נפרש מעליו דבר, כורבל, נעטף, צופה, הולבש, נחבש, נכרך סביבו-, נאפף, עטה; הוקף, נכלל, הוכל, מוצה; עברו עליו (מרחק) ; דאגו שיהיה לו כיסוי, שולם (הוצאות), נתנו סכום כסף כנגדו; כיסו עליו, הועלם, הוסתר, הוחבא, הוטמן, טושטש, הוצנע, הוסווה, לא נתגלה; גובה, הובטח, סוככו עליו, הגנו עליו
כס
(ז')
מושב, כורסה, כיסא, ספסל, משענת, שרפרף, דוכן, הדום; שלטון, מלוכה, שררה, משטר
להתכסות
(פ')
לשים על עצמו כיסוי, לפרוש מעליו, להתכרבל, להתעטף, להצטפות, להתלבש, לעטות; להיות מכוסה, להיות מצופה, להיעטף, להיאפף, להיות מוקף
לכסות (>>כיסה)
(פ')
לשים כיסוי, לשים שמיכה, לכרבל, לפרוש מעל-, לעטוף, להליט, לצפות, לעטות, להלביש, לחבוש; להקיף, לכלול, להכיל, למצות; לעבור (מרחק) ; לדאוג שיהיה כיסוי, לשלם הוצאות, לתת סכום כסף כנגד-
לכסות (>>לִכְסוֹת)
(פ')
לחפות, להעלים, להסתיר, להחביא, להטמין, לטשטש, להסוות, להצניע, לא לגלות; לתת גיבוי, לסוכך, להגן, להבטיח
כס
כס הוא מושבו הרשמי של
מונרך בטקסים ובאירועים ממלכתיים. לעתים משמעותו של המונח מורחבת למקום מושבו של אדם רם מעלה, למשל שופט. בהשאלה, כס הוא ביטוי מטונימי למונרכיה או למונרך, בדומה לכתר.