כבש – מילון עברי-עברי
לכבוש
(פ')
להשתלט, להתגבר, להכניע, לנצח; לתפוס, ללכוד; לבלום, לעצור, לדכא; לשמר, להחמיץ; ללחוץ, להדק
להיכבש
(פ')
ליפול בידי אויב, להיות תחת כיבוש; להיבלם, להיעצר; להיות משומר (ירק) ; לעבור תחת מכבש
כבש
(ז')
רמפה, מדרגה משופעת, הדום, גמלה
(ז')
בן בקר, בהמת-בית, צאן, טלה, שה
(ש"ע)
פועל בבי"ח לשימורים, מחמיץ, משמר
(ש"ע)
כובש, לוקח שטח, משתלט, משעבד, מספח, מכניע, מנצח, מביס, מפיל
(ז')
כבישה, ריסון, הבלגה, הכנעה, דיכוי, התגברות על-
כבש
כבש (Ovis)
כבש, סוג יונק השייך לתת משפחת היעליים, במשפחת הפריים. לזכר (איל) קרניים כפופות, נבובות וחרוקות. לכבשה (רחל, רחלה) אין קרניים או שהן קצרות מאוד. הכבש מעלה גירה ושסוע פרסה. בפינות עיניו ובין פרסותיו בלוטות ריח. משקל האיל 120-70 ק"ג, משקלה של הרחלה...
