יבשת – מילון עברי-עברי
יבש
(ת')
מיובש, צחיח, חרב, שומם, חסר לחות, חסר-חיים, מדברי, צמא; חסר רעננות, חד-גוני
יבשה
(נ')
אדמה יבשה, חרבה, מקום שאינו מכוסה מים, קרקע, אדמה, יבשת
יבשת
(נ')
קונטיננט, חלק ארץ; כל האדמה היבשה (שאינה ים), יבשה; יובש, יבושת, צחיחות
יבשת
[תמונה:Continental models.gif|שמאל|ממוזער|250px|שיטות שונות להגדרת היבשות:
יבשת היא שטח גדול ורציף של
יבשה על פני כדור הארץ. אין בגאוגרפיה הגדרה מדויקת ליבשת, ואין גבולות מוסכמים בין היבשות. בתרבויות שונות מגדירים יבשות שונות, ובזמנים שונים בהיסטוריה הוגדרו שטחים שונים כיבשות שונות.
יבשת (Continent)
יבשת, משטח גדול של גושי גרניט עתיקים ועבים בקרום כדור הארץ, הצפים משום משקלם הסגולי הנמוך (2.7 גרם לסמ"ק) על פני קרום דק ורצוף של מגמה צפופה יותר (כ-3 גרם לסמ"ק). ככל שהיבשת גבוהה יותר, בסיסה עמוק יותר.
חלוקה גיאוגרפית של היבשות. להגדלה...
