זרע – מילון עברי-עברי
זרע
(ז')
גרעין, גרגר, זרעון, גופיף, מקור, נבט, שתיל; חומר בגוף הזכר, נוזל האשכים
(ז')
חומר בגוף הזכר, נוזל האשכים, תאים מפרים
(ז')
פרי בטן, ילדים, צאצאים, הדור הבא, דור העתיד
לזרוע
(פ')
לשתול, להטמין זרעים באדמה, לנטוע; לגרום, לחולל, להפיץ, לזרות, להביא ל-, לעורר, להוליד
להיזרע
(פ')
להישתל, להינטע, להיטמן באדמה (זרע) ; לעבור זריעה, לעבור הזרעה; להיזרות, להיות מופץ
להזריע
(פ')
לבצע הזרעה, להפרות, לעבר, לגרום לקליטת זרע, לבצע הפריה מלאכותית, לשתול, לנטוע
הוזרע
(פ')
עבר הזרעה, הופרה, עובר, בוצעה בו הפריה מלאכותית, נשתל בו, ניטע בו, הוטמן בו זרע
זרע
זרע (Seed)
זרע, בבוטניקה, ביצית מופרית, יחידת ההפצה של צמחים בעלי-זרע. מכיל את העובר שמתפתח בנביטתו לצמח חדש. בחשופי-זרע הוא מורכב מקליפה, מאנדוספרם ראשוני ומעובר, ובמכוסי-זרע הוא מורכב מקליפה, מעובר, ומחומרי תשמורת בצורת פסיגים (כל אחד מהעלים הראשונים...
תא זרע (Sperm)
תא זרע, אצל בעלי-חיים וצמחים מסוימים, הגמטה (תא המין) הזכרית. תא הזרע נוצר על-ידי מיוזה (חלוקת הפחתה) ולכן הוא הפלואידי. בהפריה תא זרע מתאחד עם ביצית ונוצרת זיגוטה, שממנה מתפתח העובר.
אצל צמחים חסרי-זרע, כמו שרכנים וטחבים, תא הזרע, שנקרא...
