זרוע – מילון עברי-עברי
זרוע
(נ')
יד, עצם עליונה הקרובה לגו; כוח, עצמה, תקיפות, עריצות; קצה, שלוחה, סניף, חטיבה; חישור (בגלגל)
(ת')
שנזרע, מלא זרעים, מכוסה, מעובד ושתול; מפוזר, פרוש, מופץ, מרוסס, מוזלף, מותז, זרוי
זרוע
ב
אנטומיה אנושית זרוע (TA: Brachium) היא חלק מהיד שנמשך מהכתף ועד למרפק. הזרוע יכולה לנוע במרחב עם שלוש דרגות חופש הודות לתנועה שמאפשר מפרק הכתף, המרפק בקצה הזרוע מוסיף שתי דרגות חופש לאמה, המשכה של הזרוע, וכולם יוצרים חופש תנועה ויכולות תמרון ליד ולקצה הפעלתני שלה, כף היד והאצבעות.