ורד – מילון עברי-עברי
לרדת
(פ')
לעבור למטה, להנמיך, לנחות, לצנוח, לצלול, לשקוע, לגלוש, להחליק, לטבוע; לתת לו שקט, לתת לו שלווה, לעזוב אותו במנוחה, להפסיק לכסח אותו
להוריד
(פ')
לגרום לרדת; להפחית, להנמיך, להקטין, להחליש; להוזיל; להסיר, לפשוט; לסלק, להרחיק, להוציא
ורד
(ז')
שיח נוי קוצני, שם פרח, פרח גינה, פרח תרבותי, שושנה (בלשון הדיבור)
(נ')
שם פרטי (לנקבה)
ורד
ורד (Rosa)
ורד, סוג במשפחת הוורדיים, המונה יותר מ-200 מיני שיחים ומטפסים, נשירים, שגבעוליהם נושאים קוצים כפופים. הקוצים הינם בליטות של האפידרמיס, על כן הם צומחים במקומות שונים, לא מוגדרים, לאורך הגבעול ועורקי העלים.
העלים מסורגים, מנוצים למספר בלתי...
