המן – מילון עברי-עברי
מן
(מ"י)
מ-, מכיוון, מצד, מאזור, מקורו ב-, מוצאו-; של, מאת, מאצל, מבין, מקרב; מאשר, יותר, מעל, מעבר, עוד; מעט, קצת
המן האגגי
הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי (מת בשנת
ג'ת"ה )הוא
דמות מקראית המופיעה במגילת אסתר, ומכונה בה "צורר היהודים" וכן "איש צר ואויב המן הרע הזה" שביקש להשמיד את כל היהודים במאה עשרים ושבע מדינות, ונחל מפלה ולבסוף נתלה. בשיח היהודי נשתרש כינויו ל"המן הרשע", שם אמו אמתלאי בת עורבתי.
המן (Haman)
המן, בן המדתא האגגי; ראש השרים בחצר אחשוורוש, מלך פרס ומדי; מן הדמויות המרכזיות במגילת אסתר. על פי חז"ל היה המן מצאצאי אגג מלך עמלק.
שנאתו של המן למרדכי היהודי, המוסברת בסירובו של מרדכי (שהיה נוהג לשבת בשער ארמון המלך) להשתחוות לו הפכה לשנאת...
