ברקוד – מילון עברי-עברי
לרקוד
(פ')
לצאת במחול, לרקד, לחולל, לחול, לפזז, לכרכר, להתנועע לקצב מוסיקה, לדלג, לנתר, לקפוץ, לקפץ
ברקוד
(ז')
צופן קווי, קוד, קוד עמודות, מפתח קווי אופטי, קוד לסימון מוצרים, קוד זיהוי
רקוד (>>ריקוד)
(ז')
מחול, פיזוז, כרכור, מערכת תנועות קצובות, תנועה לפי מנגינה
ברקוד
ברקוד (מ
אנגלית: Barcode; בעברית : קוֹד קַוִּים) הוא קוד שבאמצעותו ספרות או אותיות מיוצגות בקווים שאותם ניתן לקרוא באמצעות עינית מתאימה, כך שיהוו קלט למחשב (או למכשיר ממוחשב, כגון קופה רושמת). הברקוד הומצא על ידי ג'וזף וודלנד וברנרד סילבר בשנת 1948, ופותח על ידי חברת IBM בשנת 1971.
