בדואים – מילון עברי-עברי
בדואי
(ש"ע)
בן העם הבדווי, נווד ערבי מדברי, נווד ערבי החי במדבר
לדאות
(פ')
לעוף, לטוס, להמריא, להתרומם, להרקיע לשחקים; לגלוש באוויר, לרחף, לרפרף, לפרוח (באוויר)
בדואים
באופן מסורתי בדואים מחולקים ל
שבטים שכל אחד מהם מונהג על ידי שייח'. בני שבט אחד, או מספר שבטים קרובים ("עשאיר") מייחסים את עצמם בדרך כלל לאב מייסד אחד.
בדווים (Bedouin)
בדווים (בערבית "יושבי מדבר"), כינויים של השבטים הנודדים במדבריות המזרח התיכון וצפון אפריקה, חצי האי ערב, מדבר סהרה, ירדן, סוריה, עירק, מצרים, סודן וישראל. בחפשם שדות מרעה, הם נודדים ברחבי המדבריות - באזורים קבועים בעיקרם - וחיים באוהלים. מקור...
