אריגה – מילון עברי-עברי
אריג
(ז')
בד, מרקם, טקסטיל, ארג, דבר שנארג, חוטים ארוגים
אריגה
(נ')
סריגה, קליעה, תפירה בחוטי צמר, שילוב חוטי מצר, התקנת אריג
אריגה
אריגה היא אמנות
טקסטיל ומלאכת יד עתיקה, שבה הופכים חוטים או סיבים לכדי יריעת בד על ידי יצירת דוגמת שתי-וערב, באמצעות נול אריגה (מכשיר הבנוי ממסגרת עץ ומשמש לייצור שטיחים, את השטיח מייצרים על ידי טווית חוטים בגלגל טוויה).
אריגה (Weaving)
אריגה, שיטה לייצור בד המבוססת על שילוב של חוטי שתי (רוחב) וערב (אורך). האריגה היא אחת האומנויות הקדומות, ואפשר שמקורה בעשיית מחצלות. במקורה, שימשה אומנות זו את האדם למגוון צרכים: דברי לבוש, שטיחים, כלי מיטה וכלי בית, מפרשים, אוהלים...
