אנחה – מילון עברי-עברי
אנחה
(נ')
אנקה, גניחה, היאנחות, התאנחות, היאנקות, התלוננות, קריאת כאב, אח, אוי, קול צער
להנחות
(פ')
להוביל, להנהיג, להדריך, לנהל, להורות, להתוות קו פעולה, לכוון, לייעץ, לנווט, לשמש כמנחה
אנחה
אנחה (וכן
גניחה או
אנקה) היא
נשיפה קולנית של אוויר מהפה או מהאף המשמשת בני אדם להעברת רגשות. קודם לה בדרך כלל שאיפה עמוקה. לעתים הרגש המופגן שלילי כמו במקרים של חוסר שביעות רצון, ולעתים הוא חיובי כמו במקרים של הקלה לאחר שמצב שלילי הסתיים או נמנע או במהלך קיום יחסי מין. גם תפילות משלבות לעתים אנחות, לדוגמה בכל נדרי בנוסח אשכנז או תרועת השברים בתקיעת שופר. לעתים מתייחסים לאנחה כמנגנון אתחול למערכת הנשימה, למשל ביוגה, מה שנתמך גם על ידי מחקרים מדעיים. היות שמדובר בביטוי קולי משולל איות, ייצוגו הטקסטואלי בהתכתבויות באינטרנט, בספרי קומיקס וכדומה משתמש במילה 'אנחה' עצמה, או בין סוגריים '(אנחה)' או בין כוכביות '*אנחה*'. למשל במשפט: 'שוב פספסתי את ההרשמה. *אנחה*'. כמו כן היא מיוצגת לעתים ב
מילת הקריאה האונומטופאית אח! כביטוי של כאב או רווחה.
