אליטה – מילון עברי-עברי
אליטה
(נ')
עילית, עילוי, השכבה המשובחת, השכבה החברתית הגבוהה ביותר, סלתה ושמנה של החברה
אליטה
אֵלִיטָה (מ
צרפתית: élite, נבחרים) הוא מונח בסוציולוגיה המתאר קבוצת אנשים מצומצמת בחברה, אשר זוכה ליחס מועדף על פני יתר הקבוצות בחברה, מחזיקה בעוצמה חברתית המאפשרת לה שליטה או השפעה מכריעה על החברה או על חלקים ממנה. ההמון, לעומת האליטה, מהווה מספרית את רוב החברה ואינו מאורגן, נעדר עוצמה ומגויס מלמעלה על ידי האליטות. מאפייניה הייחודיים של קבוצת האליטה מזכים אותה ביחס מועדף על פני יתר החברה, בין מאפיינים אלו נמנים:
מעמד חברתי, מעמד כלכלי, מוצא אתני, משאבים, כישורים ותפקידים מיוחדים. למרות עוצמתה, האליטה זקוקה לתמיכה מההמון.
אליטה (Elite)
אליטה, אחד המושגים הראשונים שנוסחו בתחומי הסוציולוגיה ומדע המדינה. החוקרים הראשונים שעסקו בנושא (וילפרדו פרטו, גאטאנו מוסקה [Mosca Gaetano] ורוברט מיכלס [Robert Michels]) ראו בה קבוצת מיעוט שלטת ואוליגרכית (קבוצה מוגדרת השולטת במרכזי הכוח...
