אוכף – מילון עברי-עברי

Babylon Hebrew Thesaurus

אוכף

(ז') כר רכיבה, מושב (על בהמה, אופניים וכו') ; שקע באזור הררי, מעבר בין הרים

לאכוף

(פ') לכפות, להכריח, לאלץ, לאנוס, להטיל בכוח, ללחוץ לעשות בכוח, לחייב, להכתיב, לצוות; להוציא לפועל, להשליט, להנהיג, להפעיל, להכניס, להחדיר

Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשית

אוכף

אוכף הוא התקן המיועד לישיבה על גבן של בהמות רכיבה, לרוב על גב סוסים.

אוכף – מילון עברי-אנגלי